לכולנו נחוץ יותר מתמיד, למצוא דרך להקל על כאבינו.

להרפות, להתחזק, להתעודד,

ואולי גם לאגור כוחות ולחזק אחרים.

הדרך הטובה ביותר שאני מכירה, העמוקה והפשוטה ביותר, היא ריפוי הלב בטבע.

ועכשיו העונה המושלמת לכך.

לפני שיגיעו לילות הקיץ החמים.

איך עוברים לריפוי גוף ונפש בטבע ?

כתבתי בעבר איך להכניס את השמש לבטן, וגם איך הרגלים פשוטים יעשו שינויים גדולים,

וממליצה לאמצם עכשיו כשמתנערים מהחורף.

והפעם אכתוב,

כיצד מכל ביקור בטבע אפשר ממש להתחזק.

בימי הקושי הללו, זו השליחות הפרטית שלך לעצמך,

ולא צריך לנדוד למדבר או להעפיל לראש הר.

כל פעם קצת.

הרעיון הוא להפעיל את החושים ואת המודעות שלנו לאלמנט ולסביבתו. להכניס לגוף את האנרגיה שלו ולבקש להתמלא בכוחו וגם לנקות מאיתנו את הכובד שהצטבר.

הנה כמה עקרונות קלילים ופשוטים להגדיל את החוויה שלך בטבע ובעיקר לאפשר לך לחזור לעיסוקיך עם יותר אנרגיה.

כל טיול החוצה, גם לפארק עירוני, סיבוב עם הכלב ועצירה להריח עץ הדר פורח ובוודאי כשמתרחקים ממש מההמולה,

יביאו רוגע עמוק וטעינת האנרגיות להמשך.

כדי לחזק את החוויה צריך לעשותה במודעות.

להזכיר לעצמי שהעולם יסתדר בלעדי את השעה הזו,

לקחת כמה נשימות עמוקות וכמובן להשתיק את הנייד.

איזה מזל שהמדינה פרוסה לאורך חוף. ועדיין מעיינות ומקורות מים מלאים משפע הגשמים.

אז איך נהנים מהמים?

אם נכנסת פנימה, להתמקד במגע המים בכל אזורי הגוף. מהקצוות עד הגב.
לדמיין את המים שוטפים מבחוץ את כל מה שספגנו וגם מחלחלים פנימה, כמו באדמה, ושוטפים משם.
גם אם רק נוגעים או משכשכים רגליים, זה מעולה. לדמיין את התנועה מהפנים החוצה.
לבקש לשמור על מים טהורים לאלו שיבואו אחרי.
ותמיד טוב להשפריץ בשמחה לכל עבר כמו שעשינו בילדות.
לסיים בבקשה להשאיר בזרימה את חיינו.

האלמנט השכיח ביותר עבורנו. וגם כאן, לא צריך לחכות לטיול ממושך כדי ליהנות ממנו.

כשהולכים על אדמה להרגיש את החיבור : לפרוס את האצבעות (גם בנעלים), להרגיש את הצעד המלא, ללכת ל-א-ט.
להתחבר בדמיון לשכבות שמתחת לעליונה. לחשוב על מעמקי האדמה עד ליבת הכדור. המחשבה הזו עוזרת לקרקע ולא צריך להבין בגיאולוגיה.
לבקש מהאדמה לשלוח גלים של כוח לתוך הגוף ולדמיין אותם מגיעים עד קודקוד הראש.
עם סלעים אפשר ממש לחגוג ! על הגדולים כדאי לשכב ולספוג את העוצמה שלהם דרך הגב או לאורך עמוד השדרה, אם יושבים.
עם הקטנים – להחזיק בידיים כמה זמן וגם לספוג את החום שלהם ואת כוחם. אם מותר, להכניס אבן קטנה לכיס ולהתחזק ממנה.
להתבונן עמוקות במרקם של הסלע, בצבעים ובגוונים ואולי למצוא בו עקבות של חיים קדמונים.
למיטיבי לכת, לנסות להרגיש את הרכות של הסלע. אם הצלחת, אשריך!

באביב שלנו, ההנאה מהעצים בשיאה. בכל הארץ, יש כל כך הרבה גוונים של פריחה וריחות נפלאים. אבל גם ביתר השנה, לא לפספס הזדמנות להעריך עץ:

מול עצים, נעמדים. הענקים של ממלכת הצומח הם פלא של עוצמה והדר. אני מברכת מהלב את העצים כמו חבר וותיק.
המודעות עם עצים היא מהשורשים ועד לצמרת. את שניהם לא רואים, אבל כדאי להתבונן מהלב ולהתחבר למהות הזו.
צמחים ופרחים שמציפים את ארצנו, ללטף בעדינות ולשקוע בצבעיהם, במרקמי עלי הכותרת, לעקוב אחר החרקים שסביבם,
להזכיר לעצמנו, שעם כל העדינות הזו, הם שורדים בהצלחה. לבקש את הכוחות הללו, גם אצלנו.